http:offcourse.org
https://www.albany.edu/offcourse
ISSN 1556-4975
http:offcourse.org
https://www.albany.edu/offcourse
ISSN 1556-4975
Poems from Berlin Zyklus, by Galit Hasan-Rokem.
 |
Galit Hasan-Rokem was born in Finland, and has lived in
Israel since 1957. Her third book of poetry, Tsippori: Forty-Minus-One
Byzantine Haiku from the Galilee and a Poem (Am Oved:2002) can be
seen in translation at angelfire.com.
Hasan-Rokem is a professor of Jewish and comparative folklore at Hebrew
University, and the author of Web of Life: Folklore and Midrash in
Rabbinic Literature (Stanford U. Press 2000) and Tales of
the Neighborhood: Jewish Narrative Dialogues in Late Antiquity (U.
of California Press 2003). She has also translated into Hebrew a selection
of poems by Tomas Transtroemer. The photographer is Varda Sahm-Pollak. |
The translator is Lisa Katz, whose Reconstruction, poetry written in English and translated into Hebrew, will appear in 2006 from Even Hoshen Press, supported by a grant from the Tel Aviv Foundation for the Arts; her translation of Agi Mishol's Look There is a Lannan was a Translation selection of Graywolf Press. Lisa Katz also serves as English language editor of the Israeli domain of the PIW project for world poetry in translation and teaches translation at the Hebrew University of Jerusalem.
בְּלֶב בֶּרְלִין
ד"ר יוֹרִגֶן שְמִיט, נָעוּל מוֹקָסִינִים אָפְנָתִיִּים וגִ'ינְס צָמוּד צָמוּד
מִסְתַּכֵּל בַּמָּסָךְ הַשָּׁחֹר וּמַצְבִּיעַ עַל הַיְּצוּר הַקָּטָן מְעוֹרֵר הַחֶמְלָה
הַמְּמַהֵר
(לֹא לְגַמְרֵי
בַּהַצְלָחָה)
לְמַלֵּא אֶת
מִכְסָתוֹ בְּהִתְכַּוְּצוּת
וּבְהִתְרַחֲבוּת
וְאוֹמֵר, בְּאַנְגְּלִית
מְנֻגֶּנֶת גֶּרְמָנִית:
�הִנֵּה, הַדֹּפֶן
הַשְּׂמָאלִית,
עָבָה יוֹתֵר
מִן הַנּוֹרְמָלִי,
בְּסֶנְטִימֶטֶר
וּמַשֶּׁהוּ
אֲנִי מְנַסָּה
לַחְשֹׁב (בְּלִבִּי?)
עַל גּוּף הַיּוֹנָה
מְרוּט הַנּוֹצוֹת,
כְּרוּת הָרֹאשׁ
הַמּוֹבִיל
אֶת דָּמִי לַמְּקוֹמוֹת
הַדְּרוּשִׁים
וְלִפְעָמִים
מֵעֵבֶר לָהֶם
וּלְהָבִין
מִמַּה הוּא מִתְגּוֹנֵן וּמְעַבֶּה
אֶת שִׁכְבָתוֹ
הַשְּׁרִירִית
מִן הָאֲהָבוֹת
הַגְּדוֹלוֹת
הַנְּטוּעוֹת
בַּדָּם וּבַבָּשָׂר
מִן הַכְּאֵב
הַכָּרוּת בְּמַעֲמַקֵּי
כְּלָיוֹת וְרֶחֶם
מִן הַזִּכְרוֹנוֹת
הַמִּתְכַּנְּסִים
בַּמֹּחַ בַּלַּיְלָה
מִן הַחֲלוֹמוֹת
הַנֶּאֱחָזִים
בְּעֵינַי הַיְּשֵׁנוֹת
אוֹ מִבֶּרְלִין
IN THE HEART OF BERLIN
Dr. J�rgen Schmidt, in stylish moccasins and very tight jeans,
looks at the black screen and points to a small, pitiful creature, attempting,
without much success, to fill the gap by quickly expanding and contracting,
and he says, in English ringing with German:
Here, the left side is thicker than it should be, about a centimeter.
I try to imagine (in my heart?) the torso of the headless, plucked pigeon,
that moves my blood to necessary places and sometimes beyond,
to understand how its thickened, muscular layers protect me
from the great loves embedded in flesh and blood
from the pain torn out of the depths of kidneys and womb
from the memories that gather in the brain at night
from the dreams seized by my sleeping eyes
or from Berlin.
Translated from the Hebrew by Lisa Katz.
אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת אֶת הַנָּסִיךְ יוּסוּף בְּכִכַּר נוֹלֶנְדוֹרְף,
הִיא מְחַיֶּכֶת בְּעַרְמוּמִיּוּת וּמְטִיחָה בִּי אֶת דְּבָרֶיהָ:
תָּם נֶשֶׁף הַמַּסֵּכוֹת, חָשַׂפְנוּ אוֹתָךְ.
לְאַט לָךְ אֶלְזָה נְדִירָתִי,
גַּם אֵצֶל פֵלִיצְיָה וֵרָה, סָבָתִי הַשְּׁלִישִׁית,
מַתְּנַת בַּת מִצְוָה בְּיוֹם הַגִּיעִי לְיִשְׂרָאֵל,
הָיָה הָאֹשֶׁר רָחוֹק מִמֻּשְׁלָם.
הַפַּרְדֵּסִים שֶׁנָּטַע סַבָּא נָתָן בִּמְלָבֵּס הָיוּ וְאֵינָם,
וְיוֹתֵר מֵהֶם כָּל בְּנֵי הַשֵּׁבֶט.
בִּרְצִיף שִׁבְעָה עָשָׂר בִּגְרוּנֵוָלְד
נִקְטַע נֶשֶׁף הַמַּסֵּכוֹת הַבֶּרְלִינָאִי.
אַתְּ הָלַכְתְּ לָךְ בְּ-1945, הִמְרֵאת מִיְּרוּשָׁלַיִם לַמְּרוֹמִים הַכְּחֻלִּים
לְנַגֵּן בַּפְּסַנְתֵּר הַכָּחֹל לִפְנֵי הָאֵל הַטּוֹב וּמַקְהֵלַת מַלְאָכָיו
הַמְּגֻחָכִים בְּכָתְנוֹת הַלַּיְלָה הַוְּרֻדּוֹת וְהַתְּכַלְכַּלּוֹת
וְכוֹכָבִיּוֹת הַזָּהָב בְּכַנְפֵיהֶם כְּמוֹ בְּקִשּׁוּטֵי אַשּׁוּחַ.
בְּאוֹתָהּ שָׁנָה אֲנִי יָרַדְתִּי מֵעֲרוּגַת הַנְּפָשׁוֹת אֶל עֵמֶק הַבָּכָא
לְקוֹל תַּחֲרוּת הַחִיּוּכִים שֶׁל שְׁתֵּי סַבְתּוֹתַי, חַיָּה וּוֵרָה.
וְגַם לוֵרָה הַהִיא לֹא הָיְתָה הַרְבֵּה פֵלִיצְיָה, וּשְׁלֵמָה בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא.
מִכָּל פִּתְגָּמֶיהָ זָכוּר לִי אֶחָד: "הַכֶּסֶף קוֹנֶה, וְהַסּוּס מַסִּיעַ".
וּמַזָּל שֶׁלֹּא נוֹתְרָה לִרְאוֹת אֵיךְ נוֹסְעִים
אַחֲרֵי שֶׁמְּאַבְּדִים גַּם אֶת הַכֶּסֶף� גַּם אֶת הַסּוּס.
הוֹתִירָה כּוֹבַע קְטִיפָה כָּחֹל שֶׁהִמְרִיא� עִם נוֹצוֹת בַּרְבּוּר וַהֲזָיוֹת אֲצֻלָּה
מֵרֹאשׁ קוֹמָתָהּ, מָטָר אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם. נֶכְדָּתוֹ שֶׁל קַנְטוֹנִיסֶט.
אֶת סַבְתָּא רַבָּה רַבָּה הֵבִיאוּ בִּמְרִיצָה מֵרוּסְיָה,
לֹא הוֹתִירוּ לֶחָתָן בְּרֵרָה לְהִתְלוֹנֵן עַל מְמַדֵּי שָׂרָה אוֹרְיָן,
מֶטֶר שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה,�
מֵאָז אֲנַחְנוּ גְּדֵלוֹת וְהוֹלְכוֹת מִדּוֹר לְדוֹר.
בַּצָּפוֹן �הָרָחוֹק הָעֹשֶׁר נִמְדָּד בַּיְּעָרוֹת:
עֲנָקִים יְרֻקֵּי צַמָּרוֹת, אֲדֻמֵּי גֶּזַע מִשְׂתָּרְעִים לְמֶרְחַקִּים שֶׁעַיִן לֹא תְּשַׁזְּפֵם
אַלְפֵי סְנָאִים, נְחָשִׁים, נַקָּרִים וּצְפַרְדֵּעִים מִסְתַּתְּרִים בֵּין עַנְפֵי אַשּׁוּחִים
אֳרָנִים וּלְבָנִים, אַרְנָבִים מְקַפְּצִים, שׁוּעָלִים חַמְקָנִים.
סָבָתִי לֹא חָלְשָׁה אֲפִלּוּ עַל חֻרְשָׁה קְטַנָּה, אֲבָל עַל אֶצְבָּעָהּ נָשְׂאָה שֶׁבֶר פֶּחָם מַבְהִיק
שֶׁנּוֹתַר מִיְּעָרוֹת שֶׁנִּכְחֲדוּ לִפְנֵי עִדָּנִים, יַעַר מְרֻכָּז וְנִשָּׂא, יַעֲרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד.
עַכְשָׁו אֲנִי נוֹשֵׂאת עַל אֶצְבָּעִי אֶת הַיַּעַר שֶׁל סָבָתִי וֵרָה.
הַנָּסִיךְ יוּסוּף מְשִׁיבָה:
יֵשׁ לָךְ טַעַם גָּלוּתִי, אֵיפֹה כַּפְתָּן הַמִּדְבָּרִיּוֹת שֶׁלָּךְ?
אֲנִי מַזְכִּירָה לָךְ אֵלְזָה נְדִירָתִי, שֶׁעַל הַתַּרְגּוּם לְאַנְגְּלִית שֶׁל סִפְרֵךְ נִכְתַּב
"נִפְטְרָה בְּגָלוּת בִּירוּשָׁלַיִם". חוּץ מִזֶּה, בְּלִי לָחוּס, אֲנִי אוֹמֶרֶת:
הַסַּבְתָּא הַבֶּרְלִינָאִית קָנְתָה לִי אֶת יִסּוּרֵי וֶרְתֵר וְאֶת שִׁירֵי רִילְקֵה,
אַתְּ עוֹד לֹא הָיִית מְתֻרְגֶּמֶת לְעִבְרִית.
רַק מְאֻחָר יוֹתֵר, עַמִּיחַי, גַּם הוּא כְּבָר שָׁם מַאֲזִין לַפְּסַנְתֵּר הַכָּחֹל שֶׁלָּךְ.
אֶת שִׁירוֹ הַיָּפֶה הַמִּסְתַּיֵּם בַּמִּלִּים "עָלַי הַשָּׁלוֹם"
שָׁמַעְתִּי מֻקְרָא מוּל שַׁעַר יָפוֹ בָּעִיר הַיָּפָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.
מֵעֶרֶשׂ דְּוַי שָׁלַח אֶת דְּבָרוֹ � עִיר אַחַת, שְׁתֵּי בִּירוֹת. �
הָאֹשֶׁר הַמֻּשְׁלָם אֵינוֹ שָׁמוּר לַצַּדִּיקִים, הֵם מִסְתַּפְּקִים בְּזוּטוֹת
כְּגוֹן לִוְיָתָן וְשׁוֹר הַבָּר, וּנְגִינָתֵךְ בְּלִוּוּי כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד.�
וְאֵיפֹה הַשָּׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָם?
הַנָּסִיךְ יוּסוּף חוֹמֵק מֵאֲחוֹרֵי אַנְדַּרְטַת שׁוֹאַת הַהוֹמוֹאִים �
בְּלִי לוֹמַר לִי שָׁלוֹם אוֹ סָלָאם.�
תָּם נֶשֶׁף הַמַּסֵּכוֹת, עֵת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם.
I
encounter Prince Jussuf at
Nollendorf Square.� She smiles slyly,
accusingly:
�The
masquerade is over,
you�ve
been exposed.�
Slowly,
Else my rare one, it was also like this
at
Felicity Vera�s, my third grandmother
-
a bat mitzvah gift the day I arrived -
her
joy far from perfect.�
The
orchards grandfather Nathan planted in Mlabbes no longer exist
and
worse, all the tribe.
On
platform 17 in Grunewald
the
masquerade of Berlin ended.
You
died in 1945, rising from Jerusalem to the blue skies
to
play the blue piano before the good God and a chorus of his angels
leaping
in pink and indigo nightgowns
with
gold stars on their wings like Christmas ornaments.�
That
same year I descended from the garden bed of souls to the vale of tears,
welcomed
by the smiling competition of two grandmothers, Haya and Vera.
This
Vera did not have much felicity,
much
less perfection.
Of
all her sayings I remember:
�Money
buys, horses carry.��
Luckily
she didn�t live to see how one travels
after
losing both money and horse.
She
left behind a blue velvet hat that rose with swan feathers and dreams of nobility
from
her height: one meter forty-two centimeters.�
Granddaughter of a cantonist.
Great-great
grandmother was brought swiftly from Russia,
the
groom had no chance to complain about Sara Uriyen�s size:
one
meter, thirty-five centimeters,
and
we have grown since
from
generation to generation.
In
the far north, wealth is measured in forests,
giant
green treetops, red trunks spread over distances the eye cannot grasp
thousands
of squirrels, snakes, leaping hares, elusive foxes.
My
grandmother did not own even a small grove,
but
wore a piece of shining coal on her finger,
a
remainder of the forests destroyed before our age,
the
compressed forest of the wandering Jew.
Now
I wear grandmother Vera�s forest on my finger.
Prince
Jussuf answers:
You
have Diaspora taste, where is your desert caftan?
I�ll
remind you, Else my rare one, the cover of your book in English says:
She
died in exile in Jerusalem.� And, without
mercy, I add:
my
Berlin grandmother bought me The
Sorrows of Werther and Rilke�s poetry,
before
you were even translated into Hebrew
only
later, by Amichai who now listens to your blue piano there.
His
beautiful poem that ends �peace be with me�,
I
heard read aloud at the Jaffa gate, in the most beautiful city in the world,
from
his death bed he sent his word: one city, two capitals.�
Perfect
happiness is not restricted to saints, they make do with the trivial:
leviathan,
and wild oxen, and your melody accompanied by David�s harp.
And
where is our peace, of Israel and all the world?
Prince
Jussuf vanishes behind the Holocaust memorial for homosexuals
without
saying Shalom or Salaam.
The masquerade is over, time to make peace.
Translated from the Hebrew by Lisa Katz.
עוֹנַת הַבְשָׁלַת הַמִּשְׁמְשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם
עֵת לִקְטֹף פְּרִי מַזְהִיב מְלוֹא דְּלַיִים וְסִירִים
עֵת לְבַשֵּׁל וּלְהָכִין, עֵת לִשְׁמֹר בְּתָא הַהַקְפָּאָה לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת
עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
עֵת לִכְרֹת בְּרִית אָהֲבָה בֵּין זֹהַר וַאֲרִיאֵל, בֵּין אוֹר לְרוּחַ,
בֵּין סוֹד לְמָקוֹם,
בֵּין בָּשָׂר לְבָשָׂר, בֵּין דּוֹרוֹת לְדוֹרוֹת, בֵּין בַּיִת לְבַיִת.
עֵת לָדַעַת, עֵת לִשְׂמֹחַ, עֵת לֶאֱצֹר זִכְרוֹנוֹת בְּתָאֵי הַמֹּחַ לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת
עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
עֵת לְהוֹדוֹת עַל הַשִּׂמְחָה בְּעֵינֵי אִשָּׁה צְעִירָה וּבְקוֹלָהּ וּבִצְחוֹקָהּ �
מַתְּנַת חַיִּים, בִּרְכַּת שֶׁפַע. עֵת לְבָרֵךְ עַל תְּבוּנָתָהּ, עַל חָזְקָהּ
עַל עֲמִידָתָהּ בַּסְּעָרָה, עַל רַכּוּתָהּ. לֶאֱהֹב אוֹתָהּ.
עֵת לָתֵת דְּרוֹר לְמַבּוּל הַרְגָּשׁוֹת אֶל אִישׁ צָעִיר, פְּרִי בֶּטֶן,
לֶאֱהֹב עוֹד יוֹתֵר אֶת רוּחוֹ הַגְּבֹהָה, אֶת נְגִיעָתוֹ הָעַזָּה בַּמַּעֲמַקִּים,
אֶת אָזְנוֹ הַכְּרוּיָה, אֶת מַבָּטוֹ הַחַם, אֶת מְתִינוּת מִלּוֹתָיו, אֶת צְחוֹקוֹ הַמִּתְגַּלְגֵּל. אֶת חָכְמָתוֹ.
עֵת לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְהִתְמַלֵּא תִּקְוָה זְהִירָה וְנוֹעֶזֶת לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת
עָלֵינוּ לְטוֹבָה. ��
עֵת לִזְרֹעַ בִּירוּשָׁלַיִם זֶרַע צֶדֶק וְאַחֲוָה. עֵת שָׁלוֹם לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת
עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
The season of ripening apricots in Jerusalem
A time to pick full pails and pots of golden fruit
פעמוני
הכנסייה האבנגלית
של גרונוולד מכריזים
על עוד יום של
מנוחה ושלום.
מוכרות
זרה, כמו פעמוני
הכנסייה הישנה
של ילדותי.
על אדן
חלוני מונח קונטרס
"היהודי הנודד
בסיפורי העם ובמציאות",
מתנת חוקר
תלמוד ומדרש צעיר
מגטבורג. נפלאות
דרכי האל, אני
קוראת בלשון אמי
השנייה,
שהטיל
על עמו האהוב מאות
שנות גלות וסבל
על שהפנה את גבו
לבנו האהוב.
אני משקה
את העציצים על
אדן החלון לאט.
מנסה להבין את
מה שאינו ניתן,
נותנת
למרסדס סוסה לשאת
בשמי תפילת הודייה
על האהבה והחיים.
שותה את
קולך המטלפן משדה
תעופה קרוב עד
כאב, מבטיח לי:
עוד מעט.
עוטה בזיכרון
את מתת רדיד הילת
פרחי העץ הוורוד.
אכן, הבשר
יכול לשאת את רגשותינו
הנשגבים,
ולא בהכחישנו
אותו נהפוך לישראל
האמיתית.
גווני
הרטט של הקול השר
והדובר מספרים
את מה שהלשון עוד
לא תפסה ברשתה,
ואולי
לא תשיג אף פעם.
סומק הפנים מדבר שפת אם של הבשר. אני משתדלת לתרגם לשפתי העתיקה.
The bells of the Evangelical
Church of Grunewald ring in another day of rest and peace.
An intimate unfamiliarity, like the bells of my childhood�s Old Church.
On my windowsill the slender volume "The Wandering Jew in Folktales and Reality",
A gift from a young scholar from Gothenburg.
Miraculous are the paths of the Lord, I read, in my second mother tongue,
Who doomed his beloved people to hundreds of years of exile and suffering,
for having turned its back on his beloved son.
I water the flowers on the windowsill slowly. Trying to understand the inconceivable,
I let Mercedes Sosa laud for me a thanksgiving for love and life.
I drink your voice calling from an airport, agonizingly close, promising me:
soon,
While in my memory I put on the pink aura of a blooming tree, a gift.
Indeed, flesh will bear our most sublime sensations,
And not by its denial will we be a true Israel.
The shades of a singing and speaking voice tell what language has not yet
captured in its web,
And maybe never will.
The glow of a face speaks the mother tongue of the flesh.
I make an effort to translate into my ancient language.
Translated from the Hebrew by Galit Hasan-Rokem and Lisa Katz.
אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתָּ שָׁתִיתִי אֶת כָּל הַבַּקְבּוּק
מֵהַכּוֹס שֶׁלְּךָ. הַצְּלָעוֹת שֶׁלִּי נָעוּ בְּקֶצֶב נְשִׁימָתְךָ.
הַיַּיִן מַשְׁקֶה הַזִּכָּרוֹן. שֶׁרִירֵי הָעֹרֶף שֶׁלְּךָ
מְקוֹדְדִים בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי, בְּרֶגַע שֶׁאֶרְצֶה אוּכַל לִשְׁלֹחַ לָהֶם מֶסֶר סוֹדִי
אֲפִלּוּ מֵעֵבֶר לַיָּם. הַזְּהִירוּת מִשְׁתַּלֶּמֶת,
אוּכַל לְהַבִּיט בְּעֵינֶיךָ מָחָר, אוּכַל לְהַזְמִין אוֹתְךָ
לַאֲרוּחַת עֶרֶב בְּבֵיתִי עִם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.
הָרַדְיוֹ מְנַגֵּן שִׁיר יוֹמְיוֹמִי שֶׁמִּלּוֹתָיו: אֲנִי חוֹלֵם מְאֻשָּׁר, אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהָאָהֲבָה תְּשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם.
הַשְּׁאֵלָה הִיא כַּמּוּבָן הֶקֵּף הָעוֹלָם. וְסוּג הָאָהֲבָה, אֲבָל אָהֲבָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת גַּם יְרַקְרַקָּה.
אֶתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיךָ, אָמַרְתִּי. הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלַיִךְ כָּל חַיַּי, אָמַרְתָּ, עַכְשָׁו שֶׁמָּצָאתִי אוֹתָךְ, אֵינֶנִּי מִתְגַּעְגֵּעַ עוֹד.
אַתָּה חָכָם בְּמִלִּים, אֲנִי חָכְמָה בְּלִזְכֹּר. עֲצֵי הַטִּילִיָּה מַשִּׁירִים צוּף דָּבִיק,
צִפּוֹר אַחַת שָׁרָה אֶת הַשִּׁיר שֶׁלָּהּ עַל הַלִּבְנֶה שֶׁמּוּל חַלּוֹנִי. בֶּרְלִין בַּקַּיִץ, וְהַחַיִּים מַמְשִׁיכִים
אוֹמֵר הַפִּזְמוֹן הַבָּא. הַיַּיִן הַזֶּה טוֹב מְאֹד, דֶּרֶךְ אַגַּב. וְהַפִּזְמוֹן הַבָּא אוֹמֵר, אָהֲבָה שֶׁכָּזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה,
וְרָצִיתִי שֶׁתֵּדַע. וְאִם תִּרְצֶה, אֶהֱיֶה שָׁם. וְדֶרֶךְ אַגַּב גַּם �Gracias a la vida וּלְמֶרְסֶדֶס סוֹסָה.
After you left I drank the whole bottle
from your glass. My ribs were moving with the rhythm of your breath.
Wine is a memory potion. Your neck muscles
are encoded in my finger tips, whenever I wish I can send them a secret message
even across the ocean. Caution pays,
I can have you for dinner at my home
with the whole family.
The radio plays a banal song: I am a happy dreamer,
I believe that love changes the world.
The question that remains is the size of the world
and the kind of love.
I�ll miss you, I said. I missed you all my life, you said,
But now when I have found you I don�t miss you any more.
Word wise, that�s what you are, I am memory wise.
The linden trees shed a sticky sap,
A bird sings its song on the birch tree opposite my window. Berlin in the summer,
And life goes on, says the next pop song. By the way, the wine is excellent.
And the next song says: there never was such love, and I wanted you to know.
And if you want, I�ll be there.
And by the way, gracias a la vida and to Mercedes Sosa.
Translated from the Hebrew by Galit Hasan-Rokem and Lisa Katz.
אֲנִי
אוֹרֶזֶת לְאַט
לְאַט לְאַט
סֵפֶר
אַחַר סֵפֶר אַחַר
סֵפֶר
יְרוּשַׁלְמִי,
בַּבְלִי,
בְּרֵאשִׁית
רַבָּה, וַיִּקְרָא
רַבָּה,
וְאֵיכָה
רַבָּה, רַבָּה
מְאֹד.
הַמִּזְוָדָה
שֶׁלִּי הוֹפֶכֶת
לַאֲתָר שֶׁל
זִכָּרוֹן
לְאֵלֶּה
שֶׁלֹּא הֻרְשׁוּ
לָקַחַת אִתָּם
אֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ
לְאֵלֶּה
שֶׁהֻכְרְחוּ
לֶאֱרֹז מַהֵר
לְלֹא
תִּכְנוּן, לְלֹא
תַּצְפִּית מֶזֶג
אֲוִיר
לְלֹא
זְמַן לִגְמֹעַ
קְצָת יַיִן לָבָן
לְגֵרוּשׁ
הַמֶּלַנְכּוֹלְיָה
שֶׁלִּפְנֵי
הַפְּרֵדָה
מִגְּרוּנֵוָלְד.
I pack very, very slowly
One book at a time
The Talmud of Jerusalem, of Babylonia,
Genesis Rabbah, Leviticus Rabbah,
And Lamentations Rabbah, very many lamentations.
My suitcase becomes a memorial site
For those who were not allowed to pack their holy books,
Those who were forced to pack very fast
without planning beforehand
without a weather forecast
without the time to sip some white wine
to drive away melancholia before departure
from Grunewald.
Translated from the Hebrew by Galit Hasan-Rokem.